זכויות עובדים

זכויות העובדים מוגדרות מתוקף הסכמי העבודה, החוזים האישיים שנחתמו עם המעסיק וכן מחוקים ותקנות שהגדירה מדינת ישראל. כלומר לכל עובד יש רובד בסיסי של זכויות ורובד נוסף שהוא מעל זכויות הבסיס. במסגרת חוזה העבודה וההסכמים עם המעסיק , כלולות כלל זכויות העובד.

לרוב הזכויות הבסיסיות להם זכאי כל עובד במשק, מוגדרות בחוקים ותקנות ,כפי שהגדירה מדינת ישראל, ללא תלות בהסכם קיבוצי או חוזה עבודה אישי. – הגדרת ריצפה.

הסכמים קיבוציים וחוזים אישיים מיועדים להגדיר תנאים נוספים שאינם מוגדרים בחוקים ובתקנות ובנוסף לשפר את תנאיו של העובד.

חוקי המדינה מסדירים את הזכויות העיקריות ובהם שכר מינימום, חוק שעות עבודה ומנוחה, פיצויי פיטורין, הלנת שכר, ימי חופשה, מחלה, תאונות עבודה, עבודת לילה ועוד.
חוקי המגן חלים כשיש יחסי עובד-מעביד.

קיימים חוקי מגן מיוחדים , למגזרים מסוימים בדרך כלל למגזרים חלשים המחייבים הגנה נוספת:

שכר מינימום – חוק שכר מינימום מגדיר את השכר המינימלי שמעסיק חייב לשלם לכל עובד במשק. עלות שעת עבודה עומדת כיום על 23.21 ₪ לשעה.

שעות עבודה ומנוחה – חוק זה מסדיר את אורכם של יום עבודה ושבוע עבודה, את שעות המנוחה ואת השכר הנוסף אשר ישולם לעובד בגין שעות נוספות או עבודה בימי מנוחה.

ימי חופשה – הגדרת מספר ימי החופשה המגיעים לכל עובד בשנה, בתשלום. הנ"ל תלוי בוותק, וקובע מתי יהיה ניתן לנצלם.

הלנת שכר – חוק הגנת השכר אוסר הלנת השכר לעובדים וקובע את המועד האחרון לתשלום המשכורת, את הצורך להנפיק תלוש המשכורת, והגדרות של ניכויים מותרים מהשכר וכללים לסדר העיקול על המשכורת.

ימי מחלה – עובד אשר אינו יכול להגיע לעבודתו בגין מחלה, זכאי לקבל תגמול בעבור הימים אשר החמיץ וזאת מתוקף חוק דמי מחלה. כמות ימי המחלה, אף היא, מוסדרת בחוק זה.

חוקי מגן נוספים המגדירים זכויות נוספות אשר להם זכאי העובד כגון החזר נסיעות, ביטוח פנסיוני ועוד.

למידע נוסף מומלץ לפנות ליחידת התעסוקה בארגון "צוות".