חוקי עבודה

בספר החוקים של מדינת ישראל קיימים מספר רב של חוקים הנוגעים לעבודה וזאת בשל החשיבות הרבה המיוחסת לתחום המורכב והרגיש הזה. להלן פירוט חלקי.

 

חוק גיל פרישה
קובע כללים אחידים לעניין גיל פרישה מעבודה, לנשים (62) ולגברים (67).

חוק דמי מחלה
קובע זכאות לדמי מחלה ומגדיר תקופה כך שלא תעלה על תקופה מצטברת של יום וחצי לכל חודש עבודה מלא שהעובד עבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה החל מהיום שבו חל עליו חוק זה ולא יותר מ90- יום, בניכוי התקופה שבעדה קיבל העובד דמי מחלה על פי חוק זה

חוק הגנת השכר
קובע אופן תשלום שכר-עבודה במזומנים, אך מותר שישולם בהמחאה, אם דרך תשלום זאת נקבעה בהסכם קיבוצי או בחוזה-עבודה או שהעובד הסכים לה בדרך אחרת, ובלבד שהעובד יכול לקבל מהנמשך פירעון השיק או המחאת-הדואר במועדים קבועים.

חוק הודעה לעובד
מעסיק ימסור לעובד, לא יאוחר משלושים ימים מהיום שהעובד התחיל לעבוד אצלו, הודעה בכתב שבה יפרט את תנאי העבודה של העובד.

חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז – 1957
הסכם קיבוצי הוא הסכם מסגרת בין מעסיק לארגון-עובדים (בדרך כלל ההסתדרות החדשה) שנעשה והוגש לרישום לפי חוק זה. ההסכם הקיבוצי קובע ומגדיר יחסי עבודה, מיון וקבלת אדם לעבודה, סיום עבודה, תנאי-עבודה, זכויות וחובות של הארגונים בעלי ההסכם, ונושאים נוספים כגון רווחת עובדים וכד.

חוק הודעת פיטורים והתפטרות
מעסיק המבקש לפטר עובד ייתן לו הודעה מוקדמת לפיטורים, לפי הוראות חוק זה. עובד המבקש להתפטר מעבודתו ייתן למעסיקו הודעה מוקדמת להתפטרות, לפי הוראות חוק זה.

חוק שרות קבע וגמלאות

חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) התש"ט – 1949
עוסק בתנאים לקבלת חייל משוחרר לעבודה או העסקתו.

חוק שעות עבודה ומנוחה
מגדיר את יום העבודה שלא יעלה על שמונה שעות עבודה. בעבודת לילה וביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג שהעובד אינו עובד בו, לא יעלה יום עבודה על שבע שעות עבודה, והגדרות לשעות נוספות והתשלומים בגינם.

חוק שכר מינימום
מגדיר את השכר המינימלי לתשלום לעובד שמלאו לו 18 שנים המועסק במשרה מלאה. כנהוג במקום עבודתו, זכאי לקבל ממעבידו שכר עבודה שלא יפחת משכר המינימום לחודש, שכר המינימום היומי או שכר המינימום לשעה.

חוק חופשה שנתית
מגדיר את מספר ימי החופשה השנתית כך שכל עובד זכאי לחופשה שתינתן לפי הוראות חוק זה.

חוק עבודת נוער
מגדיר את כללי ההעסקה ואי העסקה של נוער כך שלא יועבד ילד שעדיין לא מלאו לו 15 שנה. ילד שמלאו לו 15 שנה וחל עליו לימוד-חובה לפי חוק לימוד-חובה, תש"ט – 1949, לא יועבד אלא אם נתקיים אחד מאלה.

חוק עבודת נשים
מגדיר את החובה להתחשב באישה עובדת שקרובה ללדת. המעביד ייתן למעבידה חופשת לידה ולא יעבידנה בתוך חופשת הלידה. חופשת הלידה שהיא ארבעה עשר שבועות, מהם שבעה שבועות או פחות מזה כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער והשאר אחרי יום הלידה.

חוק עובדים זרים
מגדיר את הצורך והכללים להעסקת עובדים זרים ושמירה על זכויותיהם הבסיסיות כך שהמעביד התקשר עם העובד הזר בחוזה עבודה בכתב, בשפה שהעובד הזר מבין, ומסר לעובד הזר העתק ממנו. בחוזה יפורטו תנאי העבודה כפי שהוסכמו בין הצדדים כפוף להוראות כל דין.

חוק פיצויי פיטורים
מגדיר את החובה לפצות על עובד שפוטר כך שמי שעבד שנה אחת ברציפות – ובעובד עונתי שתי עונות בשתי שנים רצופות – אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד ופוטר, זכאי לקבל ממעבידו שפיטרו פיצויי-פיטורים.

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה
מסדיר את הכללים לפיהם יש לפעול בתחום יחסי העבודה לאפשר הזדמנות שווה והוגנת לאוכלוסיות שונות ומגוונות כך שלא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות ביטחון.

חוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז – 2007
חוק שנועד למנוע העסקת אנשים בתנאי עמידה במשך רוב שעות העבודה , לצורך הגברת יעילות כלכלית לפיכך חובה על מעביד להעמיד לרשות עובד במקום העבודה מושב לעבודה ולא ימנע מעובד ישיבה במהלך העבודה, אלא אם כן הוכיח המעביד שביצועה הרגיל של העבודה אינו מאפשר ישיבה.
חוק למניעת הטרדה מינית
מגדיר את אחריות המעסיק לוודא שמתקיימים התנאים הסבירים למניעת הטרדה מינית לפיכך מעסיק חייב לנקוט אמצעים סבירים, בנסיבות העניין, כדי למנוע הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה, על ידי עובדו, או על ידי ממונה מטעמו אף אם אינו עובדו, ולטפל בכל מקרה כאמור.

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח – 1998
מגדיר את זכויות אנשים עם מוגבלויות בין היתר בהקשרי עבודה ותעסוקה.

עבור פורשים מאגף הביטחון:

ביטול הסדרי ניכוי קופה ציבורית לפורשי צה"ל העובדים בתעשיות הביטחוניות הממשלתיות וביחידות סמך ביטחוניות
ביום 10.3.2011 פורסם ברשומות חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות) (תיקון מס' 25), התשע"א – 2011, אשר ביטל את הסדרי ניכוי הקופה הציבורית בעבור פורשי צה"ל העובדים בתעשיות הביטחוניות הממשלתיות (תעש, רפא"ל ותעשייה אווירית לישראל) וביחידות סמך ביטחוניות במשרד ראש הממשלה ובמשרד הביטחון (כדוגמת השב"כ והמוסד).
בהתאם להוראות חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה-1985, זכאי לקצבת פרישה, המקבל גם משכורת מאוצר המדינה או מקופה ציבורית אחרת, מופחתת קצבתו, המשולמת על ידי צה"ל, בהתאם לגובה הכנסתו הכוללת משני מקורות אלה עד כדי הפחתה של שליש מהקצבה.
לפי התיקון החדש, בתוקף מיום 1.4.2011 ההוראות הנ"ל לא יחולו על פורש צה"ל הזכאי לקצבת פרישה שהכנסתו מהקופה הציבורית המשולמת לו, הינה בעד עבודתו בתעשייה הביטחונית הממשלתית, או ביחידת סמך ביטחונית כמפורט לעיל.

למידע נוסף מומלץ לפנות ליחידת התעסוקה בארגון "צוות".